הפרויקט מבקש לבטא את הכמיהה לקרבה לים, קרבה פיזית המוסתרת כיום על ידי פעילות נמל חיפה והרכבת ולייצר חיבור מחודש בין המרקם העירוני לבין קו החוף. זוהי התייחסות עתידנית לתוכנית לחזית הים של חיפה, המשלבת את ההיסטוריה המקומית עם מבט קדימה, לכדי מבנה אחד המאחד עבר, הווה ועתיד.

​

בעבר היה האתר מרחב פתוח אל הים וכלל שוק פעיל, טרסות חקלאיות המדרגות את שיפולי הכרמל וגישה טבעית בין העיר לשדות החקלאיים. אלמנטים אלו הופכים לכלי תכנוני, היוצר שפה מרחבית חדשה, טרסה שהיא כבר לא חקלאית, אלא עירונית, כזו המשיבה תנועה, חיבור ונגישות למקום שכיום מנותק מהמרחב הציבורי.

​

בבסיס התוכנית נוצרת כיכר עירונית פעילה, המשמשת לב הפרויקט וממנה נפרש מסלול הליכה ומפגש ירוק הממשיך על גגות המבנה. מתחת לכיכר מתקיים שוק איכרים מודרני, המשלב דוכני ייצור מקומי, סדנאות בישול בסגנון "מהחווה לשולחן" ופעילות יומיומית. לצד השוק מוקמת פקולטה לחקלאות, המייצרת זיקה ישירה בין ידע אקדמי לבין הייצור בזמן אמת. הצורך המתרחב בקהילה באזור לידע ונגישות תרבותית מוביל ליצירת ספרייה דו־שכבתית המונגשת גם לפקולטה וגם לקהל הרחב ומהווה משאב ציבורי משותף.

​

לב הפרויקט עוסק בחיפוש אחר מענה לשאלה כיצד לגדל צמחים גם מתחת לפני הקרקע וניצול השטחיים הללו לשם כך היות והשטחים החלקאיים בארץ רק הולכים ומצטמצמים לעומת האוכלוסייה שהוכלת וגדלה, תוך הנכחת האור הטבעי בפרויקט וניצולו. המערכת הפונקציונלית של המבנה יוצרת מעין כלכלה מעגלית, תוצרי השוק מזינים את הלמידה, תוצרי הלמידה מזינים את הגידול, תוצרי הגידול חוזרים אל הקהילה.

​

הקונספט מבוסס על תרגום של טרסה חקלאית לעולמות עירוניים, אם הטרסה ההיסטורית הובילה מים ותנועת חקלאות בין מדרגות ההר, הטרסה העירונית מובילה אנשים, פעילויות ושימושים. מסלולי התנועה הופכים לכלי תכנוני מארגן, המקשר בין הפונקציות השונות ומייצר חוויה חשופה ורב שכבתית.

​

תכנון המבנה נשען גם על תנועת הרוח ועל הבריזה המגיעה מהים, חצרות פטיו ופתחים אורבניים מאפשרים לרוח לחדור אל תוך המבנה, לשאת איתה את ריחות הים ולייצר אוורור טבעי. יחד עם כניסה הדרגתית של אור יום המערכת הפנימית יוצרת תחושת עומק, טבעיות וקשר מתמשך עם החוץ. באופן זה הפרויקט מעבד היסטוריה מקומית לכדי מערכת מרחבית, חווייתית וכלכלית חדשה ומציע מודל עתידי ליחסי העיר, הים, הכלכלה המקומית והקהילה.